כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' נוקיאס נטליה ואח'

פסק דין חלקי

יסודן של התביעות שבפני בתאונת שרשרת שארעה ביום 30.12.03 בכביש 55 מצור יגאל לכיוון כפר סבא. בתאונה זו היו מעורבים 5 כלי רכב :

רכב מסוג דייהטסו שרייד המבוטח באמצעות כלל חברה לבטוח בע"מ התובעת בת.א.34663/07 ונהוגה בידי עת/1.

רכב מסוג פיאט פונטו נהוג בידי הנתבעת נוקיאס נטליה1 ומבוטח אצל הנתבעת 2 איילון חב' לבטוח בע"מ – שהינה גם התובעת בתיק המאוחד 17614/08.

רכב מסוג סיטרואן ברלינגו נהוג בידי הנתבע 3 עמוס פם ומבוטח אצל הנתבעת 4 הראל חב' לבטוח בע"מ.

רכב מסוג מזדה נהוג בידי הנתבע 5 דוריאל נגר.

רכב מסוג טויוטה יאריס הנהוג בידי הנתבעת 7 קורנוב גלינה ומבוטח אצל הנתבעת 8 אליהו חברה לבטוח בע"מ.

כתוצאה מהתאונה ניזוק הדייהטסו בחלקו האחורי (תביעת כלל) והפיאט פונטו בחלקו האחורי והקדמי (תביעת איילון), כאשר לטענת הנתבעים 1,2 והתובעת בתביעה שכנגד עצרה נהגת הפיאט במעוד מועד ולא פגעה ברכב שלפניה, אלא נהדפה אליו.

המחלוקת בין הצדדים הינה סדר הפגיעות ומידת אחריותם של הנהגים המעורבים לנזקים הנתבעים.

בפני העידו עת/1 נהגת הדייהטסו, עה/1 הנתבעת 2 נהגת הפיאט, עה/2, הנתבע 5 נהג המזדה, ועה/3 נהגת הטויוטה. הנתבע 3 נהג הסיטרואן לא התייצב לעדות ולא מסר את גירסתו. לאחר שמיעת העדויות הוגשו סיכומים מטעם הנתבעים 3,4 מטעם הנתבע 5 ומטעם הנתבעים 7,8 וכן תגובת הנתבעים 1,2 לסיכומי נתבעים 7,8.

קראתי הסיכומים בעיון רב ומצאתי כי בפני רשומון מרתק, כאשר כל אחד מן הצדדים מעניק פרשנות משלו לעדויות שנשמעו בפני בנסיון להטיל האחריות על הנהגים האחרים ולהסירה מאת מרשיו. לא אפרט בהרחבה הפרשנויות השונות שהועלו , לרבות הטענה כי הפיאט פגעה תחילה ברכב התובעת מאחור לאחר שלא שמרה מרחק ונדרשה לבלימת חירום, הטענה כי גם אם לא העיד הנתבע 3 עדיין יש לקבוע כי אין הוא אחראי ולו במעט למכלול התאונה והטענה כי הרכב האחרון הוא זה שהדף את כל כלי הרכב שלפניו עד לרכב התובעת.

אני כשלעצמי התרשמתי באופן אחר ושונה לחלוטין מן העדויות. ובמה דברים אמורים :

עדותה של עת/1 היתה ברורה ואינה נדרשת לפרשנות כלל ועיקר. מעדותה של עדה זו עולה כי נסעה מצור יגאל לכפר סבא ולאחר העיקול שליד קבר בנימין הבחינה בטור מכוניות עומד, בלמה את מכוניתה הספיקה לעצור, הביטה במראה לאחור, חשבה כי הרכב מאחור יפגע בה, אולם זה הספיק לעצור ללא פגיעה ברכבה. העדה אומרת ברחל בתך הקטנה כי חשה תחושת רווחה שכן הרכב מאחור לא פגע בה, ורק אז קיבלה מכה חזקה מאד שטילטלה אותה, לדבריה, אחר כך עוד מכה ואחריה עוד "מכונת."

משמעם של הדברים הינו כפשוטם – העדה עצרה, הפיאט שנסעה מאחוריה הספיקה לעצור מבלי לפגוע, לאחר מכן פגע הסיטרואן בפיאט מכה חזקה והדפו לעבר הרכב הראשון המזדה הצטרפה לתאונה פגעה בסיטרואן מאחור וטויוטה פגעה במזדה. שתי הפגיעות האחרונות ,שהורגשו על ידי עת/1 היו בבחינת החמרת הנזק בלבד באחוזים יורדים.

גירסה זו מקבלת אישור בעדותה של עה/1 נהגת הפיאט המעידה כי עצרה ורק אז הרגישה מכה מאחור (הסיטרואן) ועוד מכה (המזדה) ועוד מכה (הטויוטה).

כל פרשנות אחרת אותה ניסו הצדדים לתת לסדר המכות אינה מתקבלת על הדעת והינה פרשנות אמנם יצירתית אולם מגמתית.

בשים לב לאמור לעילאני קובעת כדלקמן :

הרכב הראשון עצר ונפגע מאחור ולפיכך זכאית התובעת כלל לפיצוי בגין נזקיה הנתבעים בכתב התביעה.

הרכב השני הפיאט הספיק אף הוא לעצור כליל נפגע מאחור ונהדף לעבר הרכב הראשון לפיכך דין תביעת כלל כנגד הנתבעים 1,2 להדחות.

אשר לתביעת איילון בתיק המאוחד זכאית התובעת איילון לפיצוי עבור כל נזקי הפיאט הן בחלק האחורי והן בחלק הקידמי.